מעסיקים רבים נאלצים להעדר, לעתים אף לזמנים ממושכים, מעסיקם ונוהגים להפקיד את אחד העובדים הוותיקים על ניהול העסק בהיעדרם. על מנת לשמר את יכולתם לפקח על הנעשה בעסקם, בייחוד בעסקים בהם יש עיסוק בכסף מזומן או בסחורה, מעוניינים המעסיקים לפקח על הנעשה במקום בעת היעדרותם.
נושא זה הוסדר לראשונה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 והורחב ברבות השנים בפסיקת בתי הדין לעבודה ובפסיקת בג"ץ. בעשור האחרון אף פורסמו הנחיות מנהליות על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים אשר נועדה לבאר את חוק הגנת הפרטיות ולהתאימו להתפתחויות הטכנולוגיות שקרו מאז שנחקק. הנחית רשם מאגרי מידע מס' 4/2012 עסק לראשונה בשימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן. הנחיות משלימות פורסמו בשנת 2017 במסגרת הנחיית רשם מאגרי מידע מס' /571: שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה.
ואלו עיקרי ההנחיות:
- על המעסיק לבחון בתום לב אפשרויות חלופיות להשגת מטרת הפיקוח שפגיעתן בפרטיות היא פחותה, רצוי תוך היוועצות בעו"ד באופן המגובה בכתב. רק במידה שלא נמצאו אפשרויות חלופיות אז ניתן לפנות למצלמות אבטחה.
- על המעסיק לקבוע מדיניות מפורשת ומפורטת בנוגע לשימוש במצלמות אבטחה ומעקב במקום העבודה ולהודיע על מדיניות זו לעובדים בכתב. הודעה זו צריכה לכלול פירוט אודות היקף מצלמות האבטחה ומיקומן, ויש להחתים את העובדים על הסכמה להודעה. אין להסתפק בהסכמה "כללית" לצילום המשרד אלא להסכמה שתתייחס נקודתית לכל מצלמה.
- למעט במקרים שיש חשד סביר להתנהגות בלתי הולמת, אין להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה או לצלם עובד ללא ידיעתו היות שזוהי מהווה פגיעה חמורה בפרטיות העובדים.
- אין להתקין מצלמות בשירותים ומקלחות, במלתחות או בחדרי הלבשה.
- אין לעשות שימוש בצילומים לכל מטרה אחרת פרט למטרה שלשמה הם נערכו.
- הפרת הנחיות אלו עלולה לגרור קנסות ותחשוף את המעסיק לתביעות פיצויים מצד העובדים ללא צורך בהוכחת נזק ועלולה לחשוף את המעסיק להליכים פליליים.
מתי ובאיזה תנאים כן מותר להתקין מצלמות אבטחה?
- כאשר מטרת הצילום היא סבירה (למשל, צילום קופה רושמת, צילום סחורה בעסק, פיקוח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות) ומידתית (הצילומים נשמרים לפרק זמן שאינו עולה על הנדרש להגשמת המטרה), לגיטימית ושהנה חיונית למטרה העסקית או הארגונית של המעסיק, או עם הוראת חיקוק או דרישת רשות מוסמכת (למשל המשטרה).
- מקומות בהם המעסיק נדרש לקבל את הסכמת העובדים להתקנת מצלמת מעקב:
- במשרדי העובדים ובעמדותיהם הקבועות לשם ביצוע עבודתם הרגילה.
- משרד משותף או עמדות עבודה מתחלפות.
- התקנת מצלמות באזורי מנוחה כגון: מטבחון, חדר אוכל, או כל מתחם אחר המשמש את העובדים לצורך הפסקה משגרת העבודה – מותר להתקין מצלמה רק אם יש צורך ממשי בהגנה על ביטחון העובדים או על חומר מסווג.
- הקלטת קול בין באופן הנלווה לצילום ובין שבנפרד, עלולה לסתור גם את הוראות חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979 שהפרת הוראותיו היא עבירה פלילית חמורה.
- יש לציין בשילוט במספר מקומות בולטים כי המקום מצולם במעגל סגור (ואם מוקלט אז גם זאת יש לציין). דרישה זו חשובה במיוחד במקומות הפתוחים לציבור (כמו למשל חנויות או משרדים בהם יש קבלת קהל) על מנת לידע אדם כי הוא מצולם.
לשכת המסחר ירושלים פועלת לעדכן את חבריה בהלכה הפסוקה, ובאירועים חשובים בעולמות המשפט והעסקים. יחד עם זאת, אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי. ככל שבפניכם סוגיה משפטית אנא פנו לקבלת ייעוץ מקצועי מעו"ד.