יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:

על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963 ד' באייר, הוא יום הזיכרון ותחילתו משקיעת החמה אור ליום ד' באייר, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו. השנה, יום הזיכרון יחל  ב-ג' באייר ביום רביעי, ב-30 באפריל 2025 (התאריך הוקדם על מנת שיום העצמאות לא יחול ביום שבת).

שעות העבודה ביום הזיכרון:

יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נחשב לערב חג ושעות העבודה המותרות בו, מוסדרות בהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ובצווי ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי (להלן: "צו ההרחבה") כדלקמן:

• במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום, ששה ימים בשבוע, יום העבודה הוא  עד 7  שעות (בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה).
• במקומות עבודה, שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה הוא של 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או  של 7 שעות, בתשלום של 8 שעות (על פי צו ההרחבה המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
• במקומות עבודה, שבהם עבדו 6 שעות בערבי חג, בתשלום של 8 שעות, ימשיכו לעבוד כך.

על אף האמור לעיל, במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי כללי /מיוחד ו/או  צו הרחבה או הסכם אישי או נוהג המיטיב עם העובד, יש לנהוג בהתאם להוראה המיטיבה.

יום העבודה בערב יום הזיכרון (יום ראשון, 12 במאי 2024) אינו נחשב לערב חג ומדובר ביום עבודה רגיל מבחינת שעות עבודה ובכלל.

זכאות להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון:

על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השכי"ג-1963, קרובי משפחה של חלל מערכות ישראל, שהם: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות רשאים להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון ללא ניכוי משכרם (סעיף 4א. לחוק). לפיכך, רק עובד שהוא קרוב משפחה לפי המפורט לעיל, יהיה זכאי לתשלום בגין היעדרותו ביום הזיכרון. עובד שהשתתף באזכרה לחללי מערכות ישראל, והוא אינו קרוב משפחה לא יהיה זכאי לשכר בגין היעדרות זו.

יום בחירה:

למרות האמור לעיל, יש לוודא אם במקום העבודה לא חל הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ו/או הסכם אישי או נוהג, המקנים לעובד יום בחירה במועד זה. כך למשל בהסכם הקיבוצי  של לשכת המסחר יום הזיכרון נחשב ליום בחירה. המקנה לעובד זכות להיעדר יום נוסף מעבר לחופשה השנתית ומעבר לימי החג הקבועים בחוק, על חשבון המעסיק.

יום בחירה על פי חוק חופשה שנתית:

בהתאם לחוק חופשה שנתית עובד רשאי לקחת, יום אחד, על חשבון  ימי חופשתו השנתית באחד מהימים המנויים בתוספת 1 לחוק, ובלבד שהודיע על כך למעסיק 30 ימים מראש. ברשימת הימים המנויים בתוספת, מצוי גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור. יודגש, מדובר ביום חופשה על חשבון חופשתו השנתית של העובד ולא בתוספת של יום חופשה.

עובד שאינו קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל כהגדרת החוק,  או שלא חל עליו הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ו/או חוזה או נוהג במקום העבודה המקנים לו את הזכות להיעדר ביום הזיכרון על חשבון המעסיק, יוכל להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון מכוח חוק חופשה שנתית, על חשבון מכסת החופשה השנתית שלו, בהודעה מראש של 30 ימים למעסיק.

פתיחת עסקים ביום הזיכרון:

על פי סעיף 4 לחוק יום הזיכרון, בערב יום הזיכרון, יהיו בתי הקפה סגורים מתחילת יום הזיכרון ועד לזריחת השמש למחרתו. ביום הזיכרון נאסר על פי החוק לקיים עינוגים ציבוריים. עינוג ציבורי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 כולל: הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט, דיסקוטק, מופעי מחול, ריקודים, קברט, קרקס, משחק או ספורט, וכל עינוג כיוצא באלה, בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית, אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים.

לגבי שאר מקומות העבודה, שאינם בתי קפה ועינוג ציבורי, אין בחוק התייחסות לשעות הפתיחה והסגירה שלהם, במהלך יום הזיכרון. עניין זה מוסדר באופן מקומי של הרשות המקומית הספציפית.

 עבירת קנס: יצוין כי עבירה על הוראות סעיף 4 כאמור, הינה עבירת קנס.

זכאות לדמי חג בעצמאות:

יום העצמאות חל השנה ביום חמישי, 1 במאי 2025 ועל-פי החוק הוא יום שבתון (למעט תחבורה ציבורית ושירותים נוספים שנקבע בצו כי יפעלו כרגיל).

יום עסקים

יום העצמאות אינו נחשב ימי עסקים (או ימי עבודה) לעניין חישוב ביצוע עסקאות עם עסקים או בנושאים צרכניים. בנוסף, ערב יום העצמאות נחשב יום עסקים מקוצר.

המשמעות היא שאם יש עסקאות אשר חלות בתקופה של יום העצמאות, אז ימי החג לא נחשבים במניין ספירת הימים בתור ימי עסקים או ימי פעילות.

יום מנוחה

יום העצמאות כן נחשב יום מבין ימי מנוחה קבועים במדינת ישראל בהתאם להוראות הפקודה והחוק הייעודיים.

שימו לב: היעדרות של קרוב משפחה לחלל מערכות ישראל ביום הזיכרון – לא פוגעת בזכאותו לקבלת תשלום דמי חגים ביום העצמאות.

לגבי עובדים על בסיס יומי/שעתי צו הרחבה לקיצור שבוע העבודה, קובע שלאחר שלושה חודשים במקום העבודה ואי היעדרות מעבודה סמוך ליום החג, העובד זכאי לתשלום עבור ימי חג לרבות יום העצמאות.

עם זאת, לגבי מעסיקים בענפי יבוא יצוא מסחר ושירותים, שההסכם הקיבוצי הכללי הענפי ו/או צו ההרחבה הענפי, חל עליהם, הזכאות לדמי חגים, איננה מותנית בותק כלשהו, ולפיכך העובדים בענפים אלה, לרבות עובדים על בסיס שעתי, יהיו זכאים לדמי חגים אף אם לא מלאו 3 חודשים לעבודתם.

עבודה במהלך יום העצמאות:

יום העצמאות הוא יום של חג, יום שבו העובד לא עובד ומגיע לו תשלום דמי חג. לכן מעסיק לא רשאי לכפות על העובד להגיע לעבודה ביום חג. יחד עם זאת, לפי חוק יום העצמאות, ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיק אותם ביום העצמאות. לכן, במקומות עבודה אלו, המעסיק כן יכול לדרוש מהעובדים להגיע לעבודה

זמני כניסה ויציאה של החג נעשים לפי זמני כניסה ויציאה של השבת הקרובה לחג. בהתאם להנחיית משרד הכלכלה והתעשייה, זמן כניסת חג יום העצמאות הוא בשעה 20:00 בערב חג וזמן יציאת החג הוא בשעה 20:00 בערב של יום החג בפועל. לכן, תוספות השכר בהמשך, חלות רק עבור עבודה בשעות אלו. זכאי העובד לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף יום חופשה חילופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).