לשכת המסחרהוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים הגישה המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה, בניהם: הפחתת רגולציה, פישוט הבירוקרטיה אימוץ סטנדרטים בינלאומיים ועידוד החדשנות
בדצמבר 2018 הוקמה ביוזמת משרד הכלכלה והתעשייה הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, והורכבה מבכירים מכלל המגזרים במשק ובכלל זה נציגים של מגוון משרדי ממשלה רלוונטיים ובכלל זה משרד האוצר, משרד רה"מ, בנק ישראל, רשות התחרות וכיו"ב, נציגים של ארגוני עובדים ונציגי מגזר שלישי המומחים בתחום. מטרת הוועדה הינה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות.
ענפי המסחר והשירותים מהווים נתח משמעותי מכלכלת ישראל, אשר עומד על כ – 65% מהיקף הערך המוסף הגולמי במשק הישראלי. ענפי המסחר והשירותים כוללים מגוון רחב של ענפים כלכליים, לכן על מנת למקד את עבודת הוועדה הוחלט לבחור מספר ענפים למיקוד בהתאם לשיקולי תרומת הענף לתוצר ולמועסקים וכן פערי הפריון אל מול מדינות הסמן. לפיכך נבחרו למיקוד הענפים הבאים: קמעונאות, סיטונאות, שילוח ובלדרות, שירותי אירוח ואוכל, שירותים מקצועיים ושירותי ניהול ותמיכה.
הוועדה התמקדה בשלושה וקטורים מרכזיים בגיבוש המלצותיה: א. הגברת תחרות וטיוב רגולציה ב. תחום השקעות בהון פיזי, טכנולוגי ועידוד חדשנות ג. תחום ההון האנושי. ד. הוועדה מציעה לבחון שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד.
המלצות עיקריות: שיפור משמעותי בבירוקרטיה וברגולציה בתוך עשור
- פתיחת המשק להשקעות של חברות בינלאומיות – במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בישראל ולהגביר את התחרות במשק, ממליצה הוועדה על אימוץ שני יעדים מדידים שיושגו בתוך עשור. ראשית מצביעה הוועדה על הצורך בשיפור מיקומה היחסי של ישראל במדד ה-STRI ל-10 המדינות המובילות עד 2030. מדובר במדד הממפה את האמצעים המגבילים את הסחר העולמי בשירותים לפי חלוקה ל-22 ענפי מסחר ושירותים. כיום ציונה המצרפי של ישראל הינו מקום 34 מתוך 37 מדינות ה-OECD. כלומר, בישראל ישנם חסמי כניסה רגולטורים ובירוקרטים המשפיעים הן על קלות כניסתן של חברות בינלאומיות לפעילות עסקית בישראל והן על תחרות מקומית.
- מדידה של עלות הבירוקרטיה כפי שנהוג במדינות מתקדמות – הוועדה ממליצה למדוד את הנטל הבירוקרטי על עסקים בשיטת ה-SCM (Standard Cost Model). לתפיסתה של הוועדה, יש למדוד באופן עקבי את הנטל הבירוקרטי על עסקים, כפי שנמדדים אינדיקטורים כלכליים אחרים כדוגמת אינפלציה ותעסוקה, ויש לעשות זאת בשיטת ה-SCM הרווחת במדינות מתקדמות. בבסיס השיטה מודל כמותי המחשב את הנטל הבירוקרטי הכרוך בתקנות שהממשלה מטילה על עסקים על ידי פירוק החקיקה לחובות בירוקרטיות ומדידת הזמן והעלות למילוי החובות.
- אימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות בקביעת רגולציה – הוועדה ממליצה להנחות את הרגולטורים השונים לאמץ סטנדרטים ונורמות בינלאומיות בתחומי אחריותם, בהתאם לרגולציה הנהוגה במדינות מפותחות. לפי הוועדה הדרישות הרגולטוריות הנהוגות כיום בישראל הינן מחמירות ביחס למקובל באירופה ובארה"ב ויש להתאימן לקיים במדינות אלו. בנוסף, ממליצה הוועדה על הפחתת העלות הבירוקרטית של יבוא מזון רגיש, ואימוץ סטנדרטים בינל"א בתקינה מחייבת שאינה רשמית.
- איזון בתנאי התחרות בין היבוא האישי למסחר הקמעונאי, לצורך הגדלת התחרות. קרי – הוועדה ממליצה על ביטול הפטור הקיים מתשלום מע"מ ביבוא אישי וזאת בהינתן קיומה של הערכות תפעולית מתאימה, ובכלל כך מערכת תשלומים נגישה ופשווטה לתשלום של חבות המס, בדומה למודל שיישמו מדינות מפותחות אחרות.
- שימוש במנגנוני ניהול סיכונים והעברת האחריות למפוקח – הוועדה מצביעה על כך שחסרה דיפרנציאציה בין עסקים לפי רמות הסיכון שלהם, שכן בהעדר אבחנה כאמור, מוטלות דרישות אחידות ומחמירות גם על עסקים שפעילותם אינה מגלמת רמת סיכון גבוהה, אך הם נאלצים לעמוד ברף מחמיר של רגולציה ללא הצדקה. הוועדה מציינת כי יש להשתמש במנעד רחב יותר של סל כלים רגולטורי הנע בין התערבות מקיפה ונוקשה של הרגולטור, לבין התערבות מצומצמת המעניקה בחירה ושליטה רבה יותר למפוקח. צעד הכרחי נוסף בתהליך הינו טיפול באחריות הפלילית האישית שחלה על הרגולטור, שכן המנגנונים הקיימים כיום משמרים אחריות אישית גבוהה של רגולטורים ביחס לרגולציות עליהם הם אחרים מה שמקשה עליהם להעביר את האחריות למפוקח.
- עידוד חדשנות במגזר העסקי – זאת ועוד, הוועדה רואה חשיבות רבה בהאצת החדשנות במגזר העסקי בין היתר באמצעות שימוש במגוון כלים ממשלתיים – הקלות רגולטוריות למשל מעבר לסימון מחירים דיגיטלי שיוזיל עלויות המוטלות כיום על הקמעונאי, סיוע ממשלתי מבוסס תרומה כלכלית וביטול האפליה הענפית הקיימת כיום וניתנת בעיקר לענפי התעשייה, הנגשת ידע לשם הטמעת חדשנות טכנולוגית ושאינה טכנולוגית בענפי המסחר ושירותים ובכלל כך הנגשת פתרונות ותהליכים מותאמים לעסק, יצירת שיתופי פעולה בין חברות בענפי המסחר לבין האקדמיה וחברות טכנולוגיות לצד מדידה ומעקב של הטמעת החדשנות בהן.
- קידום ושיפור מערך ההכשרות המקצועיות – בהמשך להמלצות ועדת תעסוקה 2030 במיוחד לאור משבר התעסוקה שפוקד את ישראל בצל הקורונה, מציעה הוועדה לייצר תוכניות הכשרה בהלימה לביקוש העובדים ובהתאם למגמות המשפיעות על ענפי המסחר.
- התאמת פעילות משרד הכלכלה והתעשייה באופן שישקף את המגזר העסקי – הוועדה מציעה לבחון שינוי במבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה, כך שיאפשר בין היתר את אימוץ מסקנות הדו"ח וישקף בצורה מותאמת יותר את התפלגות ענפי המגזר העסקי אשר נמצאים תחת אחריות המשרד. כן ממליצה הוועדה לחזק את משרד הכלכלה והתעשייה ככתובת למגזר העסקי באמצעות הקניית כלים וסמכויות מתאימות לפעילותו
- הקמת וועדת מנכ"לים – לצורך גיבוש המענה הממשלתי ליישום המלצות הדוח, ממליצה הוועדה להקים ועדת מנכ"לים שתרוכז ע"י משרד הכלכלה ובהם יהיו חברים מנכ"לי משרד רה"מ, האוצר והכלכלה והתעשייה, ובין תפקידיה הקמת "שולחן עגול" לדיון בסוגיות משמעותיות העולות מהמגזר העסקי.
נשיא לשכת המסחר ירושלים דרור אטרי : " הקמת הוועדה הינה בשורה חשובה למגזר העסקי ושינויי מדיניות במשרד הכלכלה שתקוותנו כי המלצותיה יישומו בפועל למען חיזוק הצמיחה הכלכלית של המגזר העסקי והמשק הישראלי. יצירת סביבה רגולטורית תומכת מגזר עסקי ומעבר לרגולציה המעניקה בחירה ושליטה רבה יותר לעסק הינה משמעותית וחשובה במיוחד בתקופת הקורונה שללא ספק הינה תקופה מאתגרת לכל הגורמים, ממשלה – מגזר עסקי.
עידוד וקידום השקעות והטמעת חדשנות וטכנולוגיה בענפי המסחר והשירותים, יתרמו ויסייעו בהעלאת הפריון של המגזר העסקי.
