לשכת המסחרעו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה אל חה"כ אריה מכלוף דרעי, שר הפנים הנכנס, בדרישה כי יטפל באופן דחוף בבעיה המרכזית בחישוב מס הארנונה, הפוגעת קשה בציבור הרחב ובעיקר האוכלוסייה החלשה בישראל.
לדבריו, לאחרונה דובר רבות על הצורך בהנהגת רפורמה בשיטת החישוב של מס הארנונה ברשויות המקומיות, אך אין זו הבעיה המרכזית של מס הארנונה:
"אסור להרשות שהדיונים על רפורמות אפשריות יורידו מסדר היום את החובה לטפל בבעיה המרכזית, הממשיכה לפגוע קשות בציבור הרחב. אין בכל מערכת המיסוי של ישראל מס מעוות ובלתי צודק יותר ממס הארנונה. מס זה פוגע בכל שכבות העם, ללא כל התייחסות לרמת ההכנסה המשפחתית."
מס הארנונה המוטל על כל תושבי המדינה מורכב משני נדבכים:
הראשון הוא הנוסחה האוטומטית לקביעת מס הארנונה, הקבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה, ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב מ- 50% ממדד השכר במגזר הציבורי ו-50% מעליית מדד המחירים לצרכן היא בעייתית. "רמת השכר במגזר הציבורי עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר העסקי, וגם חריגות שכר, הניתנות שלא כדין במגזר הציבורי, מצטרפות להעלאת מדד זה", כתב לין.
על פי נתונים שפורסמו על ידי יחידת המחקר בכנסת ישראל, בשנת 2013 סך הגביה של הארנונה עמד על 27 מיליארד ₪ – עליה של 160% בחיובי הארנונה מאז 1997. כמו כן, בשלוש השנים 2012 – 2014 עלתה הארנונה בארץ בכ- 1.7 מיליארד ₪; מהם מדד השכר במגזר הציבורי שעלה ב- 14.48% הוסיף למס ארנונה כ- 1.1 מיליארד ₪, ואילו מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 6.52% ותרם רק כ- 640 מיליון ₪.
בהסכם האחרון שנחתם לאחרונה בין האוצר וההסתדרות, סוכם על העלאה מדורגת של 7.5% לשכר העובדים במגזר הציבורי. העלאה זו משפיעה ישירות על העלאת שיעור מס הארנונה. מחישוב שנערך באיגוד לשכות המסחר, עולה כי מדובר בתוספת מצטברת של כ-3% למס הארנונה. "על סמך נתונים אלו, אני מחוזק בדעתי כי יש לבטל את הצמדת שיעור העדכון השנתי של מס הארנונה למדד השכר במגזר הציבורי ולהצמידו למדד המחירים לצרכן בלבד."
הנדבך השני, הינו היקף האישורים החריגים הניתנים מעבר להעלאה הכללית. האישור החריג מהותו כשמו הוא – צריך להיות חריג, במסגרת שיקולים מיוחדים המצדיקים מתן העלאה חריגה. לאישור החריג משמעות מיוחדת, שכן התוספת שניתנת במסגרתו מתקבעת והיא הבסיס לחישוב הארנונה הכללית לרבות נוסחת העדכון בשנה הבאה.
על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, בשנת 2012 הוגשו 120 בקשות לאישורים חריגים, מתוכן אושרו כ- 92 בקשות; בשנת 2013 הוגשו 91 בקשות, מתוכן אושרו 62 בקשות; בשנת 2014 הוגשו 114 בקשות, מתוכן אושרו 92 בקשות אושרו; בשנת 2015 הוגשו 120 בקשות, מהן 41 רשויות קיבלו אישור העלאה (מתוכן 29 מגזר העסקי) ו- 34 רשויות קיבלו אישור להפחתה (מתוכן 24 למגזר העסקי).
בפועל, מסביר לין, "רשויות מקומיות רבות משתמשות במנגנון זה בכדי להעלות את תעריף הארנונה מעבר למה שאושר, כך שלמעשה המנגנון הפך להיות 'ריבית דריבית'. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים הניתנים לרשויות המקומיות, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה. כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה מדי שנה. "
נשיא לשכת המסחר ירושלים דרור אטרי, הוסיף וחיזק את דבריו של לין : "העלאה חריגה משמעותה שיש לרשויות המקומיות כוח על העסקים והמסחר הישראלי ובמקום לתת הגנה לעסקים נותנים לרשות המקומית ייפוי כח להגדיל לעצמם הכנסות על חשבון תנופה כלכלית בעיר המקומית בפרט, ובישראל כולה בכלל"
יחד עם זאת, לין ציין בפנייתו את ההישג של סילבן שלום בתפקיד שר הפנים, המעידה על שינוי של ממש במדיניות המשרד: מצד אחד צמצום מספר האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה ומצד שני הגדלת מספר האישורים החריגים להפחתת הארנונה
לאור זאת הדגיש לין בפני השר דרעי כי הוא משוכנע שתחת הנהגתו, הישג זה ישופר בהתמדה ולא תהיה נסיגה לשנות העבר. "ביודעי עד כמה אתה דואג לשכבות החלשים בישראל, בטוחני כי תציב נושא זה כאחד המרכזיים בטיפול משרד הפנים בראשותך."
