לשכת המסחרכפי שפורסם לאחרונה נכנסה לתוקף הרפורמה המשמעותית ביותר שנעשתה אי פעם בתחום רישוי העסקים. הרפורמה הובלה ע"י משרד הפנים ומשרד רוה"מ וכניסתה לתוקף נעשתה בהדרגה, במהלך תקופה בת 16 חודשים במספר פעימות. יישום הרפורמה נקבע בהחלטת ממשלה 1007 עוד בשנת 2014 אך רק בשנת 2018 יישומה נכנס לתוקף.
להלן עיקרי הרפורמה:
- גיבוש מפרט ארצי לרישיון עסק שיתן מענה לבעיות הבעות:
* חוסר במידע מספק למי שמבקש רישיון לעסק.
* שונות וחוסר אחידות בין דרישות נותני האישורים, בין המחוזות ובין רשויות הרישוי.
* זמני תגובה ארוכים של נותני האישורים ושל רשויות הרישוי.
* שימוש רב ותכוף בתנאים הנוספים לרישיון העסק.
בנוסף, המפרט האחיד מקשיח את האפשרויות של נותני האישורים להוסיף תנאים נוספים לרישיון העסק. כמו כן, באם נקבעו שינויים בתנאי הרישוי המופיעים במפרט, אזי ניתנת לעסקים תקופת הסתגלות של לפחות שלוש שנים מאז נכנס התיקון לתוקף. - יצירת מסלול ירוק (מזורז) שיתן מענה לבעיות הבעות:
* זמני תגובה ארוכים של נותני האישורים ושל רשויות הרישוי.
* מספר גדול מאוד של עסקים הפועלים ללא רישיון עסק.
* עומס פעילות הרישוי על הרשויות המקומיות.
בנוסף, המסלול הירוק כולל רשימת עסקים המקבלים היתר זמני (מזורז) לשנה אחת מיד עם הגשת הבקשה, מפעיל סנקציות נגד עסקים שהגישו תצהיר כוזב. כמו כן קיימת דרישה לביצוע ביקורת בעסק תוך שנה ממתן ההיתר. - ייעול וקיצור הליכים שיתן מענה לבעיות הבאות:
* אין גורם מנהלי מוסמך ומוגדר שאליו ניתן להגיש השגה\ערר על תנאי רישיון העסק.
* היעדר סנקציות מינהליות יעילות כנגד העסקים.
* זמני תגובה ארוכים של נותני האישורים ושל רשויות הרישוי.
בנוסף,ניתן להוציא סוגי עסקים מסויימים מחובת הרישוי, קיימת עיגון של סמכות ערר מנהלית, סמכות הטלת קנסות מנהליים לרשויות ולנותני האישור. - מעטפת מסמכים אחודה שיתן מענה לבעיות הבאות:
* חוסר התאמה בין חוק התכנון והבנייה לבין חוק רישוי עסקים.
* תהליכים מורכבים ועומס על מגישי הבקשה לרישוי.
בנוסף מעטפת המסמכים האחודה תגדיר ע"י נותני האישורים לגבי תכולת תוכניות ותרשימים, תעודות בדיקה, תצהירים ואישורים הנדרשים עבורם. - שקיפות ונגישות אשר במסגרתם מוקם אתר אינטרנט לרישוי עסקים, במסגרת ממשל זמין. האתר בין היתר יכיל:
* דרישות מפרט הרישוי האחיד.
* רשימת עיסוקים הרשאים לערוך רישוי מזורז( מסלול ירוק).
* מנגנון אינטראקטיבי לקבלת מידע מקדמי והצגת ממצאי ביקורות תקופתיות.
* רשימת העסקים הפועלים בהתאם לרישיון עסק תקף.
* שאלות נפוצות בתחום הרישוי, מסווגות ע"פ סוגי העסקים. - שינויים בצו- הרפורמה כוללת שינויים מהותיים בצו ובטבלת העיסוקים על מנת שיהיה אפשר להקל עם המשתמשים.
- התאמה עם חוק תכנון והבנייה- יעשה במקביל להעברת הרפורמה בתכנון ובניה.
- כל מרכיבי הרפורמה שפורטו לעיל הם תמונת המראה שחלות על הרשויות המקומיות ואשר נערכות ליישום הרפורמה.
עדכונים אחרונים בצו רישוי עסקים:
- 34 סוגי עסקים טעוני רישוי הורדו מהצו (לדוגמא: גיהוץ, בית ספר לנהיגה), מכיוון שגורמי המקצוע הרלוונטיים החליטו שאין צורך לרשות אותם – כיום העסקים חייבים ברישוי עד כניסתו של הצו לתוקף. המשמעות – הכבדה הן על בעלי העסקים, הן על הרשויות המקומיות והן על משרדי הממשלה נותני האישור.
- ישנם 12 סוגי עסקים טעוני רישוי חדשים שנוספו לצו – מדובר בסוגי עסקים חדשים או כאלה שהתברר שהסיכונים המאפיינים אותם דורשים רישוי (לדוגמא: יריד מזון, תחנת רכבת תת-קרקעית). כיום העסקים אינם טעוני רישוי עד כניסת הצו לתוקף. המשמעות – העדר רישוי לעסקים שהסיכונים הכרוכים בהם דורשים רישוי.
- 43 סוגי עסקים טעוני רישוי אוחדו ל-18 (לדוגמא: פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון – איחוד של שני סוגי עסקים) – משמעות כניסתה לתוקף של הוראה זו – הקלה על בעלי עסקים באמצעות אגרה מופחתת למי שפותח עסק עם מספר עיסוקים.
- 9 סוגי עסקים שפוצלו (לדוגמא: מתקן להתפלת מים פוצל ממי שתייה – מתקן להפקתם וטיפול בהם) – גם מטרת הפיצול היא להקל על בעלי עסקים במקרה בו חלק מהעסקים מאותו סוג מסוכנים יותר ודורשים בדיקה של נותני אישור נוספים, וחלקם מסוכנים פחות. כיום כלל העסקים מאותו סוג דורשים אישורים לפי הצו הקודם באופן המכביד על בעלי העסקים, נותני האישור והרשויות המקומיות.
- צמצום הגדרות של סוגי עסקים בצו באופן שמצמצם את העסקים טעוני הרישוי (לדוגמא: חנות ששטח המכירה הוא 800 מ"ר לפחות – במקום 500). כיום גם חנות של 500 מ"ר טעונה רישוי עד כניסת הצו לתוקף, על אף שהוחלט שאין צורך ברישוי. המשמעות – הכבדה על בעלי העסקים, הרשויות המקומיות ונותני האישור.
- שינויים נוספים בהגדרות סוגי העסקים שנועדו להקל על בעלי העסקים. לדוגמא: עד כניסתו של הצו לתוקף מסעדה שמוגשים בה משקאות משכרים נדרשת לשני סוגי רישיונות (אגרה כפולה), כאשר את הרישיון להגשת משקאות משכרים יש לחדש בכל שנה. עם כניסתו של הצו לתוקף יהיה צורך רק ברישיון למסעדה, אשר מחודש בכל שלוש שנים, ורק פאבים יצטרכו לחדש את רישיונם בכל שנה. המשמעות היא הקלה על בעלי העסקים, על הרשויות המקומיות ועל נותני האישור.
- צמצום ניכר בנותני האישור אשר אישורם הינו תנאי למתן רישיון. נעשתה בדיקה יסודית של הצו ולגבי סוגי עסקים רבים נותני האישור הורידו את הצורך באישורם והעבירו הטיפול לרשויות המקומיות (לדוגמא- מרכול ללא עיבוד מזון) או הסתפקו בכך שרשויות הרישוי יידעו אותם על מתן הרישיון. עד כניסתו של הצו לתוקף נדרשים נותני האישור לאשר רישיונות אלו, על אף שהוחלט שאין צורך באישורם. המשמעות תהיה הקלה משמעותית בהליך קבלת הרישיון.
- הוספת נותני אישור ל-5 סוגי עסקים ונותני אישור הרשאים לקבוע תנאים, אך לא נדרש אישורים ל-15 סוגי עסקים (לדוגמא: לתחנת כוח נוספה משטרת ישראל כנותנת אישור). לגבי סוגי עסקים אלה הוחלט שהסיכונים שהתפתחו בהם מצדיקים בדיקה או הצבת תנאים על ידי נותני אישור נוספים. עד כניסתו של הצו לתוקף למרות הסיכון לא נדרש אישורם.
- היתר מזורז – הצו קובע סוגי עסקים להם ניתן יהיה לתת היתר מזורז.
- קיצור והארכה של תקופות רישיון – במסגרת הצו החדש שונו תקופות הרישיון בהתאם לסיכונים העדכניים מאותם סוגי עסקים. רישיונות שהסיכונים מהם אפשרו הארכה של תקופת הרישיון הוארכו ואילו רישיונות שהסיכונים בהם דרשו זאת קוצרו (לדוגמא: רישיון לתחנת דלק קוצר מצמיתות לחמש שנים). שינוי זה ייכנס לתוקף עם פרסומם של מפרטים אחידים לאותם סוגי עסקים מסיבות אלה:
- הימנעות מהכבדה על בעלי עסקים בקיצור רישיונם כל עוד לא פורסם המפרט האחיד המקל עליהם בעת חידוש הרישיון.
- תוקף התיקון לתקנות מותנה בפרסום מפרט אחיד, ובתיקון לתקנות הוספה האפשרות לתת רישיון לעשר שנים – תקופה אליה הוארכו חלק מהרישיונות בצו החדש.
- בכל מקרה ישנה תקופת מעבר של למעלה משלוש שנים עד קיצור הרישיונות, לכן לא מדובר בשינויים שיש צורך בכניסתם לתוקף באופן מיידי.
