לשכת המסחראיגוד לשכות המסחר לממונה על השכר באוצר: יש לחסל את חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי, המובילות להעלאת נטל מס הארנונה על כלל התושבים והעסקים
על פי בדיקת איגוד לשכות המסחר, חריגות ו"חגיגות" השכר והתוספות הרבות ששולמו לסקטורים שונים במגזר הציבורי, בין השנים 2012 – 2014 , עלו למשלמי הארנונה בתוספת מס של כ- 1.1 מיליארד ₪.
"יש לנקוט בפעילות נחרצת וממוקדת לחיסול חריגות ו"חגיגות" השכר במגזר הציבורי." כך כתב הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לממונה על השכר באוצר עו"ד קובי אמסלם. לדברי לין, "לא יתכן כי תבוצע פעולה שלא כדין ושתוצאתה, העלאת מסים, תוטל על כלל הציבור, בעוד אתם המחויבים והאמונים על הפיקוח בתחום זה לא פועלים כנחוץ על מנת לחסל חריגות אלה, המובילות להעלאת נטל מס הארנונה על כלל תושבי מדינת ישראל והמגזר העסקי."
לדברי לין, שערוריית חריגות וחגיגות השכר המשולמות לחלק מהעובדים במגזר הציבורי מקבלת ביטוי מדי שנה בדו"ח השכר במגזר הציבורי. "לחגיגת השכר במגזר הציבורי בשנים האחרונות ישנה השפעה ישירה על גובה מס הארנונה אותה משלמים התושבים והמגזר העסקי בישראל.
מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר עולה כי בין השנים 2012 – 2014 עלתה הארנונה בארץ בכ-1.7 מיליארד ₪, זאת על פי נוסחה הקבועה ב"חוק ההסדרים במשק המדינה", ולפיה הארנונה עולה מדי שנה בשיעור המורכב מ-50% הציבורי ממדד השכר במגזר הציבורי ו-50% מעליית מדד המחירים לצרכן, כולל מנגנון התייעלות.
על פי הבדיקה, חריגות ו"חגיגות" השכר והתוספות הרבות ששולמו לסקטורים שונים במגזר הציבורי, בשנים הללו, עלו למשלמי הארנונה בתוספת מס של כ-1.1 מיליארד ₪ (64%). עליית מדד המחירים לצרכן בשנים הללו עלתה למשלמי הארנונה תוספת של כ-640 מיליון ₪ בלבד (36%).
על פי הבדיקה, בשלוש השנים האחרונות, 2012-2014, עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב-14.48%. זאת לעומת עלייה של 6.52% בלבד במדד המחירים לצרכן. עוד עולה כי לצורך עדכון הארנונה לשנת 2014 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב- 5.39%, לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב- 1.34% בלבד. בשנת 2013 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב-3.64% ובשנת 2012 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב- 4.82%. (רצ"ב גרף).
"מדובר במצב מעוות לחלוטין הגורם לתוספת מס ולהכבדות נוספות על הציבור בכללו ועל המגזר העסקי, הנושא ברוב נטל מס הארנונה", מציין לין בפנייתו ומוסיף כי "תשלומי מס הארנונה ע"י בעלי העסקים, מהווה אחת מהתקורות המכבידות ביותר על ניהולו של כל עסק במדינת ישראל – תקורה שאינה תלויה בפעילות עסקית או קשורה בתזרים הכנסותיו של בית העסק. בשנת 2013, נסגרו כ- 41,000 עסקים במדינת ישראל, רבים מהם נפלו תחת העול, בין השאר, של מס הארנונה העולה ומרקיע שחקים משנה לשנה."
מהדו"ח האחרון שפורסם המנתח את נתוני 2012 עולה כי ברשויות המקומיות נרשמו 28 חריגות שכר לכאורה, כך למשל בעיריית תל אביב זינק שכרו של מנהל מחלקת שירותים חברתיים ב-18%; בתמרה קפץ השכר של מבקר הפנים בכ- 93%; במעלה אדומים קיבל בעל "חוזה מיוחד" העלאה של 82%; השכר של מנהל אגף הגבייה בבאר שבע זינק בשנת 2012 ב-65% לעומת 2011. זאת ועוד, באוניברסיטה הפתוחה קפץ השכר של שני מרכזי הוראה האחד ב- 160% והשני וב- 264% ; במכון הטכנולוגי חולון נרשם בשנת 2012 זינוק של 53% בשכרו של הנשיא האקדמי וזינוק של 42% בשכר של סגנו; במועצה להשכלה גבוהה זינק שכר הדובר ב- 15%; שכרו של מנהל ענף הזית במועצה לייצור צמחים ולשיווקם עלה ב- 16%; ושכרו של מנכ"ל רשות ניקוז-ערבה זינק ב- 29%.
