לשכת המסחרהמס החדש יגדיל את נטל העלות על כלל משלמי הארנונה בישראל. להערכתנו, כל 10 ₪ למ"ר במס זה, משמעותם תוספת עלות שנתית של כ 7- מיליארד ₪ על ציבור משלמי הארנונה, אם יוטל המס החדש על כלל בעלי הנכסים, חדשים וותיקים כאחד.
לקראת הדיון בכנסת, , עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר ושרגא ברוש יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים פנו במשותף אל ח"כ דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ולחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, נגד כוונת האוצר להטיל מס חדש על התושבים והעסקים בישראל – "דמי פיתוח".
לדבריהם "למרבה הצער, משרד האוצר החליט לקדם שוב את ההצעה, שלראשונה הוצעה בחוק ההסדרים לשנים 2010-2009 , מבלי לתקן את הכשלים שהופיעו בהצעה זו בעבר. זאת, לאחר שההצעה בוטלה בעבר, בשל התנגדות הכנסת ובעקבות התייחסות היועץ המשפטי של הכנסת אשר קבע כי ההצעה אינה חוקתית. משרד האוצר מקדם את היוזמה, תוך שינוי סמנטי של החלפת המונח "מס" במונח "היטל" וכעת במונח "דמי פיתוח" . מדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת" – הגדלת נטל העלות על כלל משלמי הארנונה בישראל. להערכתנו, כל 10 ₪ למ"ר במס זה , משמעותם תוספת עלות שנתית של כ 7- מיליארד ₪ על ציבור משלמי הארנונה, אם יוטל המס החדש על כלל בעלי הנכסים, חדשים וותיקים כאחד. עם הפניה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הציג נשי
ההתנגדות נובעת משורה של טעמים, בין היתר:
מדובר במס כללי ללא קשר לפרויקט פיתוח ספציפי, המושת על כלל התושבים, ללא כל קשר לשירות או לפיתוח אזורי ובהתעלמות מתחשיבים שונים. מדיניות זאת, איננה קושרת בין הגביה המתכוננת של הרשות לבין התמורה שבעל הנכס יקבל.
במסגרת הצעת החוק, קיים תנאי בסיסי לפיו דמי הפיתוח ייגבו רק אם הייתה החלטה ראשונית על סלילת רחוב גובל. אולם, סעיפים רבים נותרו פתוחים וייקבעו בתקנות ע"י השרים כגון: דרכי התשלום ומועד התשלום.
מדובר בתקדים מסוכן של הטלת מס בחקיקה ראשית (במסווה של "היטל"), ללא התייחסות מה יהיה גובהו המדויק ובאיזו תדירות ישולם? הדבר מונע מהתושבים והעסקים אפשרות לבחון לעומק את כלל ההשלכות של המס החדש ולהתייחס בהתאם.
תעריף ההיטל יקבע ע"י שר הפנים ושר האוצר בתקנות וזאת ללא דיון ושיתוף הציבור .עד היום נדרש לצורך אישור חוקי העזר קיומו של תחשיב שנערך על ידי מומחים, המתאים לנתוני הרשות הספציפיים. ואילו הצעת החוק הנוכחית מבטלת ללא כל סיבה את המודל רב השנים הזה ."האמירות לפיהן שיעורי דמי הפיתוח ייקבעו ע"י השרים בתקנות בהתאם לפרמטרים של צפיפות הבניה ושיפוע הקרקע, ובחישוב לפי מ"ר של שטח כולל המוצר לבניה ושטח קרקע הן לעג לרש. זאת, משום שאלה פרמטרים מועטים מדי ולא מספקים עבור בדיקת גובה דמי הפיתוח.'"
עוד מוצע כי לצורך שינוי תעריף הבסיס של דמי הפיתוח יתייעצו השרים עם מרכז השלטון המקומי, משל החתול ישמור על השמנת.
זאת ועוד נטען בפנייה כי המשמעות של הטלת דמי הפיתוח היא ייקור במחירי הדירות וזאת כתוצאה מהתייקרות עלויות הפיתוח, שיגולגלו על משקי הבית. בשעה שמשרדי הממשלה ובנק ישראל מנסים דווקא לצנן את מחירי הנדל"ן, הצעת חוק זה תרחיק את חלום הדירה ממאות אלפי משקי בית.
לפי נוסח ההצעה, "שר הפנים רשאי, לבקשת רשות מקומית, שהוגשה לפי החלטת מועצת הרשות המקומית להתיר לרשות המקומית בנסיבות חריגות המצדיקות זאת ובכפוף להוראות סעיף זה לגבות דמי פיתוח בשיעור גבוה או נמוך מהשיעור הקבוע בתקנות ". מדובר למעשה בפתח לייקור המסים בדיוק כמו שקורה בתהליך האישורים החריגים בארנונה. המנגנון האמור למתן אישור חריג להעלאת מס הפיתוח הוא בעייתי אף יותר מהמנגנון הקיים בדיני הארנונה, שכן בקשת הרשות המקומית להעלאה החריגה האמורה כפופה לאישור של שר הפנים בלבד, מבלי שנדרש לעניין זה אישור של שר האוצר."
חמור לא פחות הוא שבמסגרת המס החדש עלויות פיתוח של הבנייה הציבורית יגולגלו על כתפי המגזר העסקי ומשקי הבית. בהינתן שיתר המסים לא יפחתו בהתאם, משמעות הדבר היא הגדלת נטל המס על המשק ועל המגזר העסקי בפרט.
האוצר מציין כי אחת הסיבות לחוק זה הינה הסרבול בתהליכים הקיימים , "אם הבעיה היא בירוקרטיה, אזי יש לפשט הליכי בירוקרטיה ולא להכביד על התושבים במנגנון שעלול לייצר עלויות נוספות.
השניים דורשים כי קביעת התקנות תעשה בשיתוף המגזר העסקי, "מס בעל השפעות דרמטיות על תושבי הרשות ועל עסקיה, צריך להתקבל לאחר דיון מעמיק על תוכנו ועל השפעותיו הרוחביות ולטווח ארוך . יישום החלטה זו לא יקדם את פעילות הפיתוח ולא יקדם את הבניה בישראל, ההפך הוא הנכון – ההחלטה בנוסחה הנוכחי, תוביל לייקור עלויות הפיתוח בכל הארץ ותביא להגדלת נטל המס על המגזר העסקי ולייקור נוסף של מחירי הדיור. לפיכך, אנו קוראים לממשלה להסיר את ההצעה ולא לקיים בה דיון, עד להבהרת מהות ההצעה עם הארגונים הכלכליים המייצגים את המגזר העסקי."
נשיא לשכת המסחר ירושלים , דרור אטרי : " לשכת המסחר ירושלים מהווה כחלק מאיגוד לשכות המסחר ארגון הגג של המגזר העסקי החופשי בישראל. ולכן אני מברך את הצעד ומקווה שאכן הממשלה תעלה את העסקים לסדר עדיפות ראשון כדי להביא בסופו של דבר, לתנופה כלכלית של עסקים בישראל ובפרט, לכלכלה כולה."
