חג השבועות הנו אחד משלושת הרגלים (יחד עם פסח וסוכות) והוא מציין את סופה של ספירת העומר האורכת 49 ימים.
לשכת המסחר ירושלים מעדכנת את העובדים והמעסיקים בזכויות וחובות אשר נוגעים לימי החג – השנה החג "נופל" על ימי שבת וראשון, מתוך זאת עובדים רבים תוהים מהי מסגרת השעות אשר ניתן להעסיקם במהלך החג, והאם הם זכאים לתגמול בשיעור גבוה יותר בעבור העבודה מהלך החג.
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי קיים איסור להעביד עובד יהודי בחג השבועות, שהנו אחד מהחגים היהודיים. כמו כן, במסגרת הגנת החוק, אסור למעביד לנכות כספים משכרו של עובד אשר לא הופיע לעבודה במהלך חג השבועות. עובד יומי אשר צבר שלושה חודשי העסקה לפחות, ולא נעדר מעבודתו יום לפני ויום אחרי החג, זכאי לתשלום שכרו באופן מלא בעבור החג. בנוסף, במידה והעובד היומי נעדר מעבודתו באישור המעביד, אין הוא מאבד את זכאותו לתשלום השכר בחג.
עובדים רבים, בעיקר בענפי האבטחה והמסעדנות, נאלצים לבלות שעות רבות מן החג במסגרת עבודתם. למרות שהם אינם נהנים בחברת משפחתם, זוכים עובדים אלו לתגמול מוגדל בגין עבודתם בחג. המעביד חייב לשלם לעובד מסוג זה שכר בשיעור של 150% בעבור עבודתו החל מכניסת החג בשבת ועד ל-7:00 ביום שני.
חוק שעות עבודה ומנוחה אינו מעניק כל הטבה לעובדים בערב החג, אך מכסת השעות הרגילה מתקצרת בדומה ל"נוהל יום שישי". אי לכך, עובדים אשר מועסקים שישה ימים בשבוע בהיקף של 9 שעות ביום, יעבדו במשך 7 שעות בלבד. באותו האופן, עובדים אשר היקף עבודתם הוא תשע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, יעבדו ביום החג לא יותר מ-8 שעות. כל שעה מעבר למכסה זו תיחשב בעבור עובדים אלו כשעה נוספת אשר גמול מוגדל בצידה.
הוראות אלו מהוות את הכללים החלים על המעביד במסגרת דיני העבודה. שימו לב, במקרים רבים חלים על העובדים הסכמים קיבוציים הקובעים סדרי תשלום אחרים. עם זאת, הוראות הסכם קיבוצי (או חוזה עבודה) אשר מקפחות את העובד לעומת המגיע לו במסגרת החוק – דינן להתבטל.
לשכת המסחר ירושלים פועלת לעדכן את חבריה בהלכה הפסוקה, ובאירועים חשובים בעולמות המשפט והעסקים. יחד עם זאת, אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי ואין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי. ככל שבפניכם סוגיה משפטית אנא פנו לקבלת ייעוץ מקצועי מעו"ד.