לאחרונה נתקבלה החלטה תקדמים ע"י בית הדין הארצי לעבודה, המחייב בעלי עסקים להתייחס לעצמאים שעובדים איתם כאל שכירים
תקדים חדש בבית הדין הארצי לעבודה: הסכמי 'פרילנס' בין נותני שירותים למקבליהם אינם תקפים עוד. כפי שדווח ב'דה מרקר', לא רק שההחלטה ביטלה רטרואקטיבית את מעמד הפרילנס ואת יכולתם של עצמאים להתקשר בחוזים עם מקבלי שירות, אלא שבית הדין אף קנס את המעסיק ודרש ממנו לפצות את הפרילנסר שעבד עמו. המעסיק נאלץ להיפרד מ-100 אלף ש"ח, למרות שהחוזה שחתם עליו היה סטנדרטי לחלוטין ולא עבר על שום חוק.
את החלטתו נימק בית הדין בטענה שמעמד הפרילנסר נחות מטבעו ממעמד השכיר, שכן הפרילנסר אינו זכאי לפיצויים, לשימוע לפני פיטורין או לתקופת ביניים של חיפוש אחר עבודה חדשה בטרם ההתקשרות איתו מסתיימת. בהחלטה תקדימית זו, בית הדין מאותת לציבור המעסיקים בישראל שהם ייקנסו וייענשו אם יעסיקו פרילנסרים במקום שכירים.
משמעות החלטה למגזר העסקי
פסיקתו של בית הדין לעבודה חושפת למעשה את כל העסקים שעבדו עד היום עם פרילנסרים לתביעות ענק. מעתה, עצמאים יכולים לתבוע רטרואקטיבית פיצויים מהמעסיקים שלהם, כאילו היו שכירים, והמעסיקים אף עלולים לקבל קנס מעבר לגובה הפיצוי.
לפי ההערכות, בישראל פועלים כ-500 אלף עצמאים.
בכתבת בר נדל אתר – "חדשות המשק", מפרט הכתב את התיחסות של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט-לבנה, לנושא:
"אם צריך נתקן את החוק"
אין זו הפעם הראשונה שבית הדין הארצי לעבודה מביע עמדה ערכית — במקרה זה שאיפתו להפוך את כל הפרילנסרים לשכירים — ללא מקור בחוק. בנאום שנשאה ב-2019, השופטת ורדה וירט-לבנה, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, פרסה את משנתה בנוגע לעצמאים בישראל: "תפקידם של בתי הדין לעבודה, בין השאר, הוא לשמור מפני שחיקתן של ההגנות הסוציאליות המוקנות בעיקרן לעובדים שכירים".
ומה לגבי נותני השירותים שאינם שכירים? לפי וירט-לבנה התשובה ברורה: נתקן את החוק, את הפסיקה ואת הכללים, כך שהעצמאי יהפוך בפועל לשכיר: "ידרשו בתי הדין לעבודה לפעול לפיתוח הדין ולהתאמתו למציאות המשתנה בשוק".
העובדה שעבור פרילנסרים רבים מדובר בבחירה מושכלת, הנעשית מתוך רצון להתקשרויות חופשיות ועצמאיות, אינה מזיזה את נשיאת בית הדין לעבודה מעמדתה. מבחינתה, עמדתו האידאולוגית של בית הדין גוברת על רצונם של הפרילנסרים לעבוד כעצמאים. במילים אחרות, בית הדין יחליט האם נותן שירות כלשהו הוא עצמאי או שכיר, ומה שהסכימו ביניהם הצדדים להתקשרות לאו דווקא קובע: "…הסכמת הצדדים היא אך נדבך בבחינת מכלול היחסים המשפטיים שבין הצדדים".
עוד בנושא באתר חדשות המשק, בלינק המצורף:
https://www.meshekil.com/ReadNews/386