אוריאל לין לשר האוצר: "עכשיו זהו הזמן ליצור גרעון תקציבי כדי להעמיד את המקורות הנחוצים לעבור את תקופת המשבר מבלי שעסקים יפלו."

"אני יוצא מתוך הנחת הבסיס שאנו שותפים לה, כי אסור שעסקים יפלו או יפשטו את הרגל כתוצאה ישירה מהתפשטות נגיף הקורונה. את התמונה כולה, לעניות דעתי, יש לראות בשני שלבים. שלב א' שמירה על המגזר העסק, שלב ב' חזרה לצמיחה מחודשת בחלוף המשבר וזה בהחלט אפשרי. עלינו לשמור על המגזר העסקי עד חלוף המשבר. ללא כל היסוס, אני אומר – עכשיו נחוץ וצריך ליצור גרעון תקציבי כדי להעמיד את המקורות הנחוצים על מנת שנוכל לעבור את תקופת המשבר מבלי שעסקים יפלו."

"התכנית הכוללת נועדה כבר עכשיו לקבוע קריטריונים מוגדרים מי זכאי להקלות ומי זכאי לפיצוי. אין פה אלמנט של ניצול מצב. ההגדרות חייבות להיות ברורות ומבוססות על נתוני אמת ממש כפי שנעשה בתקופת מלחמת לבנון השנייה באשר לאזור צפון הארץ, באמצעות  מערכת מס ערך מוסף. כמובן שחלק מן הסעיפים הם לביצוע על ידי משרדי ממשלה אחרים אולם עיקר האחריות נופלת על כתפי האוצר וטובה שעה אחת קודם."

תכנית איגוד לשכות המסחר להתמודדות עם משבר הקורונה                          ————————————————————————
1. תזרים מזומנים – נוכח ירידה חדה במחזורי העסקים, על פי דיווחי מס ערך מוסף, דחיית תשלומים בהם מחויב העסק לאוצר המדינה כמו ניכוי מס הכנסה במקור, מקדמות מס הכנסה, תשלומי ביטוח לאומי והעברות חיובי מס ערך מוסף.

2. ירידה חדה במחזורי העסקים – כבר עכשיו הגדרה ברורה במשרד האוצר כי עסק שמחזור העסקים בו במשך חודשיים ימים יהיה נמוך מ-25% ומעלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יהיה זכאי לפיצוי על הפסד הרווח דרך מנגנון מס ערך מוסף. תואם נוסחה שגובשה בשנת 2006 במלחמת לבנון השניה.

3. התאמת כח האדם להיקף הפעילות העסקית – יש לאפשר התאמה מהירה של מצבת כח האדם להיקף הפעילות העסקית. עסקים הסובלים מירידה חדה בזרם ההכנסות, לא יוכלו לעמוד בתשלומי שכר לעובדים המובטלים. נחוצה גמישות מהירה בהפחתה זמנית של כח האדם לתקופה של חצי שנה. שיקול דעת של מעסיק ללא הליכי שימוע. מול זאת העברת אותם עובדים לקבלת תשלומי ביטוח לאומי בגין אבטלה.

4. תפקוד הנמלים – אגף הספנות במשרד התחבורה השקיע עבודה רבה בשיפור תפקודם של נמלי הים. אך יש להגביר עוד את שיתוף הפעולה על מנת למנוע מצב בו אניות רבות תמתנה זמן רב מחוץ לנמלים, בטרם יפרקו את המטענים.
במקביל, יש גם צורך בגיוס מטוסי תובלה נוספים על מנת להמשיך ברצף קווי אספקה של מוצרים חיוניים כמו תרופות ומזון רגיש.

5. בידוד חובה של 14 ימים – 14 ימי בידוד כפויים אינם יכולים להיעשות על חשבון המעסיק; אלה אינם ימי מחלה. אם עובד יוצא לחו"ל מרצונו החופשי, בידיעה שהוא צפוי עם שובו לעבור לבידוד, העובד צריך לשאת בימי הבידוד כימי החופשה. שונה הדבר אם המעסיק החליט שחיוני להוציא את העובד לחו"ל. בכל המקרים האחרים בהם נוצר מצב של בידוד כפוי על ידי המדינה, צריכה המדינה לשאת בנטל התשלום לעובדים, כשהם שהיא נושאת בנטל זה כלפי עובדי המדינה.

6. הקלות רגולטוריות ביבוא – הקלות אלה נדרשות היום מחמת הצורך לאתר מקומות אספקה חלופיים, אך יבוא מוצרים משם מחייב אישורי דגם מחדש. מסיבה זו חשוב שאישורי דגם יזכו להליכי אישור מהירים. בדרך כלל אישורים אלה אורכים 3 עד 4 חודשים.
כמו כן, מאחר ויש ירידה בהיקף יבוא מוצרים לישראל, חשוב מאוד שזרימת הליכי הבדיקות במכון התקנים תהיה מהירה.

7. מכר מרחוק – פעולה זו של מכר מרחוק היא אלטרנטיבה לאלה הנמנעים מלבצע רכישות פיסיות ברשתות או במרכולים. אלא שהדרישות הרגולטוריות על הספקים מכבידות מאוד. הקלה בדרישות אלה לתקופה ראשונית של חצי שנה חיונית.

8. ביטול הפטור ממס ערך מוסף ביבוא אישי – אין יותר שום הצדקה עניינית לפטור זה. זה כבר עולה למדינה כ-2 מיליארד ש"ח בשנה. הפטור הוא המשכת העוול החמור מול המגזר העסקי המקומי. יצירת מצב בו ספקי חוץ נהנים מפטור ממע"מ לעומת עסקים מקומיים, המשלמים את מלוא המע"מ. אי השוויון פוגע קשה בכל המגזר הקמעונאי ובכל אלה המייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי. האיחוד האירופאי ביטל כליל פטור זה, ועל האוצר לבטלו בישראל וללא דיחוי נוסף. מגזר זה של המשק לא יוכל להתמודד גם מול אי שוויון בתנאי התחרות וגם בהשפעת הקורונה על מחזור העסקים.

* העתק מתכנית זו הועבר לראש הממשלה ולשרי האוצר, כלכלה, תחבורה ועבודה ורווחה.
* מצ"ב מכתב הפניה והתכנית להתמודדות עם משבר הקורונה בקובץ PFD