לשכת המסחרטרם יבש הדיו מפרסום דו"ח הממונה על השכר באוצר לפיו ב- 66 מתוך 719 (9%) מהגופים הציבוריים שנסקרו בוצעו חריגות בשכר, כשבראש רשימת הגופים שחרגו לכאורה: 30 רשויות מקומיות ביניהן: בית שמש, עיריית חולון, יבנה, ראשון לציון, תל אביב-יפו ועוד; כעת מתברר כי ההתנהלות השערורייתית ממשיכה.
כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מחיבור של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך קורה שהשכר הגבוה על סך עשרות אלפי שקלים, שמקבלים רבים במגזר הציבורי גורם לכך שכל הציבור ישלם מס ארנונה גבוה יותר.
מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי עם תחילת השנה האזרחית, תעלה הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 1.77%, שהם כ- 400 מיליון ₪, (לא כולל אישורים חריגים), כך שסך מס הארנונה יגיע השנה לכ- 22.8 מיליארד ₪.
העלייה במס הארנונה בשיעור של 1.77% , נובעת מירידה של 0.91% במדד המחירים לצרכן ועלייה של 4.45% במדד השכר במגזר הציבורי.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר "זוהי 'מתנת' הרשויות המקומיות לכל תושבי המדינה ולעסקים הבונים את הכלכלה לשנת 2017. למרות שדרשנו זה מכבר לנתק כליל את נוסחת העדכון של מס הארנונה מההצמדה האוטומטית למדד השכר במגזר הציבורי – הדבר לא נעשה. כך, כל אימת שעולה השכר במגזר הציבורי, כולל חריגות השכר, נפגעות כל השכבות החלשות בישראל ונטל המס על העסקים עולה.
"התוצאה הנוכחית מעידה עד כמה הכרחי ודחוף לנתק את מדד השכר ממס הארנונה."
"המאבק בנוסחת העדכון האוטומטי של מס הארנונה הוא המאבק הגדול ביותר ביוקר המחייה בישראל. מס הארנונה המשולם על ידי השכבות החלשות הוא אולי מעיק אף יותר ממחירי מוצרי המזון מבחינת ההשפעה על הוצאות התא המשפחתי. התוצאה הנוכחית מעידה עד כמה הכרחי ודחוף לנתק את מדד השכר ממס הארנונה."
לין מזכיר כי איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לביטול השפעתו של מדד השכר במגזר הציבורי בנוסחת העדכון של מס הארנונה והשארת ההצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד. על הצעה זו חתומים, בין השאר, חברי הכנסת – נורית קורן, מנחם אליעזר מוזס, רוברט אילטוב, בצלאל סמוטריץ', אורן חזן, אורי מקלב, ניסן סלומינסקי, ואחרים (פ/1727/20). "המחדל של משרד הפנים הביא אותנו ליזום הצעת חוק לתיקון הנוסחה האוטומטית לעליית שיעור מס הארנונה ולניתוק מדד השכר במגזר הציבורי מהנוסחה, שפוגעת בשכבות החלשות, בכלל הציבור ובעסקים הכורעים תחת נטל המסים וההכבדות הרגולטוריות והביורוקרטיות."
כמו כן, כ- 90 רשויות מקומיות הגישו בקשות חריגות לשינויים במס הארנונה למשרד הפנים. בחלקן מדובר בבקשות להעלות את מס הארנונה מעבר להעלאה הכלל ארצית. בדיקת איגוד לשכות המסחר מעידה כי מדובר בעלייה בהיקף כולל של למעלה מכ- 128 מיליון ₪ נוספים (מעבר להעלאה האוטומטית).
