בתקופה של אי וודאות לפני העתיד, בתקופת משבר כגון מגיפה או מלחמה, אשר ישתק את פעילות המשק לפרק זמן לא ידוע, קיימים נוהליים להמשך פעילות המשק בשעת חרום, כחלק מהנגשת הידע והסיוע של לשכת המסחר ירושלים לחברותיה וחבריה בקהילה העסקית ריכזנו עבורכם את המידע הנדרש לקבלת "אישור מפעל חיוני"
מהו מערך מל”ח – (משק לשעת חירום)
בשעת חירום צפוי שיהיה קושי לקיים את הפעילות השגרתית במשק. הן בגלל גיוס עובדים רבים לשירות מילואים, והן בגלל הקושי לנוע בדרכים או החשש להיות במקומות עבודה לא ממוגנים. כדי להתמודד עם הקושי הזה, הוקם בשנת 1955 מערך התמודדות מובנה ומוגדר למצבי חירום, שנקרא מל”ח – משק לשעת חירום. מטרתו של המערך היא להבטיח את המשך הפעילות ההכרחית של המשק הישראלי, לאפשר את אספקת המוצרים והשירותים החיוניים להתמודדות עם מצב החירום, ולאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר גם לאזרחים – וזאת תוך צמצום כל הפעילות שאינה חיונית.
כך, כאשר המשק עובר למצב מל”ח, מרבית המפעלים והארגונים מפסיקים את עבודתם השוטפת, מלבד גופים המוגדרים כחיוניים להמשך תפקוד המשק. מערך מל”ח הוא הגוף שמגדיר מי נחשב לארגון חיוני, וכן הוא זה שאחראי לוודא כי המפעלים החיוניים אכן ערוכים לשעת חירום.
מהו מפעל חיוני?
מפעלים חיוניים הם גופים אשר מערך המל”ח קבע כי הם הכרחיים בשעת חירום, בין אם עבור גופי הביטחון וההצלה ובין אם עבור האוכלוסייה האזרחית. ברשימת הארגונים האלו ניתן למצוא ארגונים מתחום המזון, ההובלה, הבריאות, הבנקאות, הייבוא והייצור וכן, גופי תשתית ותמיכה שונים. במילים אחרות- כל ארגון אשר עשייתו העסקית קשורה ומסייעת להתנהלות התקינה של המשק במדינה במצבי חירום.
לארגונים חיוניים יש שורה של זכויות: בניגוד לשאר המשק, מפעלים אלו יכולים להמשיך לפעול גם בזמן חירום, וכן זוכים לתעדוף משאבים מצד המדינה בכל הקשור לתיקון תקלות תשתית, ייבוא חומרי גלם או הקצאות דלק. ארגונים אלו יכולים להנות גם מהגדרת עובדים חיונים אשר נדרשים להישאר בעבודתם ולא להקרא למילואים, לנייד את עובדיהם ממקום למקום ועוד.
לצד הזכויות, מגיעות כמובן גם חובות שונות, מעצם הגדרת המפעל כגוף חיוני במדינה. מפעלים חיוניים נדרשים להכין את עצמם גם בזמני שגרה למצבי חירום, וכן לבנות “תיק חירום”.
תיק חירום הוא תיק המגדיר את הקריטריונים הדרושים לשמירה על הרציפות התפקודית במפעל במצבי חירום – תרגול נהלים לשעת חירום, רשימה של ספקים חיוניים, תיאור של אמצעי המיגון ונהלי הפינוי ועוד.
תהליך הוצאת אישור מפעל חיוני
עסקים הפועלים בתחומים החיוניים להמשך פעילות המשק בשעת חירום, יכולים לפנות בבקשה לקבל "אישור מפעל חיוני" או "אישור מפעל למתן שירותים קיומיים". לקבלת אישור מפעל חיוני חשוב לזהות נכון את המשרד הרלוונטי ביותר לתחום העיסוק של המפעל. יכולים להיות מקרים בהם חברות לא יזכו להכרה כמפעל חיוני דרך משרד ממשלתי אחד, אולם התהליך כן יצלח דרך משרד אחר.
בעת רגיעה, פועלים משרדי ממשלה השונים בהתאם לתחומי אחריותם, לבחינת בקשות לאישור מפעלים חיוניים/קיומיים למול וועדה מייעצת במשרד העבודה, אשר תפקידה לבחון ולהמליץ בפני המפקח הכללי על כוח אדם, על הצורך באישור מפעל כחיוני.
לתחום חיוני ייחשב לדוגמה:
- עיסוק לצרכי הגנת המדינה
- ביטחון הציבור
- הבטחת המשך היצוא
- מתן שירותים חיוניים למשק
לצורך הגשת בקשה לאישור "מפעל חיוני", יש להיכנס לקישור זה – בקשה לאישור מקום עבודה כחיוני לשעת חירום.
יצוין כי בקשות אלו מטופלות לרוב בימי שגרה ולא במהלך תקופת חירום.
אישור שירותים קיומיים
לשירותים קיומיים ייחשבו לדוגמה התחומים הבאים:
- אספקת מים, מזון או חשמל
- מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר
- שירות למניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה
- שירות לטיפול באוכלוסייה
עסק המגיש בקשה לאישור מפעל חיוני, ייתכן שיאושר כמפעל למתן שירותים קיומיים.
אישור שירותים קיומיים, ישמש לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי.
יצוין כי לא כל עסק המגיש בקשה יקבל אישור.
הבקשות נבחנות בוועדה ייעודית לנושא בהתאם לפרמטרים שונים ומאושרות בהתאם לרלוונטיות למצבי חירום.
חברי לשכה שתחום עיסוקם תואם את החלטות הממשלה האמורות ומעוניינים לקבל מלשכת המסחר מסמך מתאים לעניין "משק חיוני" עפ"י הצהרתם לעניין תחום עיסוקם, מוזמנים לפנות לעו"ד אבי סלמן, מזכיר הלשכה בדוא"ל: JERCCOM@INTER.NET.IL או בטל'02-6254333
יובהר כי אין משמעות אישור זה כאישור "מפעל חיוני" וכי עסק המעוניין באישור "מפעל חיוני", עליו לפעול בהתאם למפורט לעיל.