בפסק דין שניתן לאחרונה הכריע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים לטובת התובעת, הלנה סימונס יודינסקי, עובדת משק בית שהועסקה ב"שחור" שהועסקה במשך שש שנים בביתם של בני זוג ותבעה אותם לזכויות סוציאליות. התובעת סירבה לקבל תשלום כשכירה על אף שהדבר הוצע לה על ידי מעסיקיה ואף ציינה במשפטה כי היא נוהגת לעבוד ב"שחור" עבור מעסיקים רבים אחרים בתעריף שעתי גבוה, בעוד שכל העת הנה רשומה כדורשת עבודה בלשכת התעסוקה ובביטוח לאומי.
השופטת מתחה ביקורת נוקבת על העובדת באומרה כי במשך שנים היא מסרבת להירשם כמועסקת על מנת לקבל במרמה דמי אבטחת הכנסה מביטוח לאומי ועל מנת לרמות את מס הכנסה. על כן קבעה השופטת כי אין מדובר בעובדת משק בית מוחלשת אשר אינה מודעת למעמדה ולזכויותיה. ההפך הוא הנכון: מדובר בעובדת משכילה שכלכלה את צעדיה בצורה שיטתי על מנת להונות את הרשויות.
על אף כל האמור וחרף דברי הביקורת הנוקבים שפורטו בפסק הדין, בית המשפט קיבל את תביעתה של העובדת ואילץ את בני הזוג לשלם לה פיצויי פיטורין, היעדר הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורין של כדין, חופשה, הבראה, פנסיה וחגים – המסתכמים לכדי 36,000 ₪. זאת בנימוק שאי דיווח לרשויות אינו מבטל את קיומם של יחסי עובד-מעביד ומשכך אינו מבטל את חובת המעביד לשלם זכויות סוציאליות לעובד.
בשולי הדברים קבעה שופטת בית הדין, כי עובדי משק בית אשר נוהגים לקבל את שכרם במזומן ואינם מנהלים דיווחי שעות, אינם נחשבים לעצמאיים ועל כן דחתה את טענת המעסיקים על כך שהעובדת הייתה עצמאית.
לשכת המסחר ירושלים מבקשת לחדד למעסיקים כי פסה"ד הנ"ל ניתן בקשר להעסקה על ידי אנשים פרטיים. על כן, סביר להניח שככל שמדובר בבעל עסק אשר מעסיק עובדים ב"שחור", ההכרעה תהיה יותר אף נחרצת לטובת העובד.
על כן לשכת המסחר מייעצת לכל בעל עסק בבואו להעסיק עובדים, להקפיד על יישום הוראות החוק ככתבן וכלשונן ולזכור שהדין מטיל את האחריות במלואה על המעסיק גם במקרים בהם לכאורה קיים טעם חמור לפגם בהתנהלות העובד.